רי"ף בבא מציעא נ׳

1 מתני' השוכר את החמור להביא עליה חטים והביא עליה שעורים פטור תבואה והביא תבן חייב מפני שהנפח קשה כמשוי להביא לתך חטים והביא לתך שעורים פטור ואם הוסיף על משאו חייב וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב סומכוס אומר משום ר"מ סאה לגמל ושלשת קבין לחמור:

2 גמ' איתמר אביי אמר קשה כמשוי תנן ניפחא כתיקלא ואם הוסיף על משאו ג' קבין חייב כלומר אם שכר את החמור להביא עליה לתך חטין והביא עליה לתך שעורים אע"פ שהשעורין קלין הן מן החטין כיון שהשעורים נפוחין יותר מן החטין הרי הן חשובין כמשקל החטין ואם הוסיף עליהן ג' קבין חייב ורבא אמר קשה למשוי תנן תיקלא בי תיקלא וניפחא הוי תוספת כלומר אינו חייב עד שיעשה מן השעורים כמשקל החטין שכיון שהמשקל אחד הרי הנפח תוספת וחייב לאביי אם שכר את החמור להביא עליה לתך חטים והביא עליה לתך ושלשת קבין שעורים חייב לרבא אינו חייב עד שיביא שש עשרה שעורים שהן כמשקל לתך חטין והנפח תוספת הוא והא דתנן כמה יוסיף על משאו ויהא חייב סומכוס אומר משום ר' מאיר סאה לגמל ושלשת קבין לחמור אוקמה רבא בדלא שני אלא חטים והביא חטים שעורים והביא שעורים אם הוסיף עליה שלשת קבין חייב והלכתא כרבא

3 דף פ: תנו רבנן קב לכתף ואדריב לעריבה כור לספינה שלשת כורין לבורני גדולה אמר רב פפא ש"מ סתם ספינתא תלתין כורין מדקתני גבי לתך של חמור אם הוסיף שלשת קבין שהן חלק אחד משלשים חלקים חייב שמעינן מינה שכל מי שמוסיף על השיעור הראוי חלק משלשים חלקים חייב ולפום הכי כיון דקתני כור לספינה קא גמר מינה רב פפא שסתם ספינה שלשים כור דהוי כור חלק משלשים חלקים.

4 קב לכתף אם איתא דלא מצי בר דעת הוא נשדייה אמר אביי בשחבסו לאלתר רבא אמר אפילו תימא בשלא חבסו לא צריכא אלא לאגרא יתירא רב אשי אמר קסבר מחמת חולשא הוא והלכתא כוותיה:

5 מתני' כל האומנין שומרי שכר הן וכולן שאמרו טול את שלך והביא מעות שומר חנם שמור לי ואשמור לך שומר שכר שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם:

6 גמ' תניא שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר חנם ר' יהודה אומר כשומר שכר וכן הלכתא:

7 וכולן שאמרו טול את שלך והביא מעות ש"ח והוא הדין לגמרתיו דף פא. הא הביא מעות וטול את שלך שומר שכר וכן

8 הלכתא ההוא גברא דאמר ליה לחבריה הב לי חמור ואסקיה לשוקא וזבניה אפשר דאשכחנא מידי עילויה אסקיה לשוקא ולא איזדבן בהדי דקאתי איתניס אתא לקמיה דרב נחמן חייביה א"ל רבא לר"נ והתניא בחזרה פטור אמר ליה חזרה דהאי הליכה היא אילו אשכחיה לזבוני עד דשא דביתיה מי לא הוי מזבן ליה:

9 שמור לי ואשמור לך שומר שכר אמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך למחר תנו רבנן שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך שמור לי ואשאילך השאילני ואשמור לך כולם נעשו שומרי שכר זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר

10 הנהו אהלויי דכל יומא הוה אזל חד מינייהו אפי להו לחבריה ההוא יומא אמרו ליה לחד מינייהו זיל אפי לן אמר להו נטרו לי גלימאי אדאתא פשעו ביה ואיגניב אתו לקמיה דרב פפא חייבינהו אמרי ליה רבנן לרב פפא אמאי פשיעה בבעלים היא איכסיף לסוף איגלאי מילתא דההיא שעתא שיכרא הוה שתי דף פא: הנהו בי תרי חד אריך וחד גוץ דהוו קא אזלי באורחא אריכא רכיב חמרא ומיכסי סדינא גוצא מיכסי סרבלא וקא מסגי בכרעיה מטא נהרא למיעבר אותביה גוצא לסרבלא אחמרא אתא מרה ושקליה לסדינא דההוא גברא ואכסיה ביה שטפיה מיא לסדינא אתו לקמיה דרבא חייביה א"ל רבנן לרבא והא שאלה בבעלים היא איכסיף לסוף איגלאי מילתא דבלא דעתיה שקליה ובלא דעתיה אנח ליה

11 ההוא גברא דאגר חמרא לחבריה א"ל לא תיזיל באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא זיל באורחא דנרש דליכא מיא אזל באורחא דנהר פקוד ומית חמרא אתא לקמיה דרבה א"ל אין באורחא דנהר פקוד אזלי ומיהו לא הוה תמן מיא אמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר באורחא דנרש אזלי א"ל אביי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן וכן הלכתא:

12 שמור לי ואמר לו הנח לפני שומר חנם:

13 אמר רב הונא שמור לי ואמר לו הנח לפניך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר איבעיא להו הנח סתמא מאי ולא איפשיטא ולקולא עבדינן ופטור:

14 מתני' הלוהו על המשכון שומר שכר ר' יהורה אומר הלוהו מעות שומר חנם הלוהו פירות שומר שכר אבא שאול אומר